(גורו – מורה לחיים. ג’י – אדון)

זה היה בהימלאיה, לשם הגענו אני וצופית לנוח אחרי צילומי הסדרה “אופטימיות קוסמית”, באנו להתארח אצל חברה שלנו אומנט שגרה אז בדהרמקוט, בבית פשוט בפאתי הכפר שאותו חלקה עם בנה היחיד בן ה 4 ועם איש זקן שישב בפינת החדר שקם לכבודנו ולחץ את ידנו.

“זה גורו-ג’י” היא הכירה לנו את בן הזוג שלה ומדריכה הרוחני שנראה ישיש קמוט וכפוף כמו עץ עתיק. “אתה לא מאמין מה אני עוברת איתו,” היא סיפרה לי בהתרגשות “אנחנו יושבים בלילה לבד בבית מול הקיר והוא מקרין לי סרטים ששנינו רואים!”

אתה מאמין לזה? שאלה אותי צופית כשיצאנו לחצר לעשן סיגריה. אהמממ.. זה נשמע קצת מחורפן אבל אנשים יכולים להיתפס בטריפים משותפים. ישבנו בכיסאות פלאסטיק והתרווחנו מול הרי ההימליה השגיבים ואומנט סיפרה לנו סיפורים משונים, “אתה יודע בן כמה הוא? בן כמה הוא נראה לך?” חשבתי קצת… 70 בערך? ניחשתי. “הוא בן 172,” היא התרגשה, “אני מאמינה לו!” ואיך הוא בתור מאהב הסבא הזה? שאלה צופית. “מדהים, מדהים, מדהים. את חייבת להתחבק איתו. אתה חייב גם להתחבק איתו.”

ההודי הצנום יצא מהבית, הגיש לנו צ’אי וכוסות ופנה חזרה הביתה כשאומנט אמרה לו משהו בהינדי והוא הסתובב ופתח ידיים ואני קמתי וחיבקתי אותו – זה היה המפגש הראשון שלי עם גורו טנטרי אמיתי. עד אז למדתי טנטרה ממורים מערביים בבית הספר של אושו בפונה. אף פעם לא פגשתי איש שזוהי דרך חייו.

עמדנו ונשמנו ופתאום הרגשתי שאני מחבק את עצמי. לא בקטע מיסטי אלא באמת, הגוף שלו הרגיש בול כמו הגוף שלי. רזה, קטן, קל, היינו באותו גובה בערך, נשמנו עמוק ועשינו משהו שהכי דומה לעשות אהבה בין גברים: פשוט נתתי לו להיכנס אלי והוא אסף אותי אליו ועמדנו שם שתי דקות וגירגרנו בתענוג.

אני זוכר שרחרחתי את הריח שלו ונפתחתי אליו ולא חסמתי את עצמי מלקחת אותו פנימה כמו שעושים עם הודי זקן וזר, היה לו ריח של מדורה, וקינמון וסנדלווד, שמנו מצח למצח, הפגשנו עין שלישית עם עין שלישית ונשמתי את הבל פיו המתוק. ואוו! וואו! טהור.

“אתה רואה מה זה?” אמרה לי אומנט בניצחון כשנפרדתי ממנו והתיישבתי מבושם קלות בכיסא. “הוא מדהים, נכון!” וצופית אמרה גם אני רוצה וקמה ונכנסה אחריו לתוך הבית.

אולי הוא יכול לענות לי על השאלה שלי מה זה טנטרה? ביקשתי מאומנט והיא אמרה – הוא לא יענה. זה סוד. הם מאד חשאיים על הטנטרה שלהם. גם אני שואלת אותו כל הזמן, איך אתה עושה את הקסמים שלך והוא רק עונה לי do your yoga תעשי את היוגה שלך, אל תתעסקי בקסמים, תעשי אוכל, תנקי, הקסם יבוא אליך בסוף.

אבל אני עוסק המון בטנטרה והמון אנשים שואלים אותי מה זה טנטרה ואין לי תשובה עדיין. זה מיניות מקודשת? זה דרך רוחנית? זה לערבב את הקודש עם החול?

אני אשאל אותו עבורך אבל אל תתבאס אם הוא יענה משהו מסביב. אני חושבת שהם נשבעים על הסוד הזה.

סיפור על פה הפרה

במשך הימים הבאים חיינו ביחד, גורו-ג’י בישל לנו, עישנו סמים טעימים, הלכנו לטיולים בסביבה ובכל פעןם שיצא לי לשבת איתו לבד גורו-ג’י התחיל לספר לי סיפור בהודית. אני לא מבין הודית אבל מבין שפת גוף ומימיקה ולכן הקשבתי לו קשב רב ובכל זאת כשלתי להבין את העלילה ומכיוון שהרגשתי שזה קשור איכשהו לשאלה שלי “מה זה טנטרה” המשכתי להקשיב כמו מישהו שרואה סרט זר בלי תרגום, האזנה שפותחת את כל מערכי הקליטה המשניים, הלא מילוליים, כדי להבין משהו.

גורו-ג’י סיפר לי את סיפורו 5 פעמים וכל פעם הבנתי משהו נוסף. בהתחלה לא הבנתי כלום. צופית שישבה איתנו נרדמה עד שהסיפור הגיע לסיומו. אמנט הסבירה לי שהוא מספר לי על תקופת חניכותו כ”סדהו” כשהסדאנא שלו היתה לשבת במקורות הנהר הגנגס הקדוש, ממש על הנביעה הקרויה גאו-מוק (פה הפרה), היוצאת מקרחון גנגוטרי בגובה 4255 מטר, אבל היא סרבה לשמש כמתורגמנית – “גורו-ג’י רוצה לספר לך את הסיפור, לא יודעת למה כי אני כבר תרגמתי אותו כמה פעמים לתיירים שנדלקו עליו בבגסו למטה, אבל אתה כנראה תצטרך להבין לבד”

אהבתי את האתגר, הוא הזכיר לי תקופה שהלכתי עם מיכל ניב לראות סרטים מזרח ארופאים בתרגום לאנגלית בסינמטק. אתה יושב שם מרוכז כולך במשימה: גם לקרוא את התרגום, גם להבין מה אתה קורא, גם לקלוט את המשחק של הגיבורים וכל הזמן לשאול את זה שיושב לידך “מי זה” ו”מי  זה” ו”איך הם קשורים?”  מתיש אבל מאתגר. כך שפעם השלישית שראיתי את הסיפור של גורו-ג’י פתאום הבנתי את הניואנס שהוא מנסה להעביר לי: הוא תיאר את עצמו יושב ערום על הקרח במערה כאשר שכבה דקה של חום קורנת מגופו ובתוכה הוא נח, מתאמן שלא לזוז ימינה ושמאלה אפילו מילימטר כדי שגופו לא יפגוש את האויר הקפוא שסביבו. “זה אימון מדהים ביוגה” הסתברתי מתרגש לצופית שמעולם לא היה לה הסבלנות לשמוע את סיפוריו הלא-מובנים של ההודי הזקן, “את מבינה, הכל מבחוץ היה קפוא אז הוא, במקום לרוץ במקום ולחמם את עצמו ולהתעייף, פשוט התאמן בלקפוא, הוא עשה מדיטציה, הוריד את כל המטבוליזם שלו לכמעט אפס, כמו דוב קוטב! איזה יוגי מדהים!”

גורו-ג’י שמח שהבנתי את כל זה אלא שזו לא היתה הפואנטה. כי בהמשך סיפורו הוא הדגיש איזה נקודה לא ברורה, משהו על “הנשה” או “האנסה” שלא הבנתי. אבל למחרת הבנתי. באותו יום באתי לסשן עם המורה מוכן ומפוקס: ישבתי למולו מרוכז ומצומצם, נחוש לגמור כבר עם הסיפור הזה, מקשיב למילים, להעוויות פניו, לתנועות גופו, משתדל לא לאבד שום ניואנס…. הוא עשה קול של פעמונים – דינג דינג דינג… והתנדנד מצד לצד ואמר “הנסה”… ו”סיווה” ואז מתוכי עלה דימוי של ברבור מזנק מעיגול צהוב ואיתו זנב של מטוס, ומה היה כתוב שם… התאמצתי להזכר: “לופטהאנסה”! חברת התעופה הגרמנית שהסמל שלה הוא ברבור מעופף ופתאום הבנתי! האנסה זה ברבור! שיווה בא אליו בהתגלמותו כברבור וכשהבנתי כל זאת אורו פניו של גורו-ג’י, הוא שמח כי הוא בטח בי שבסוף אני אבין, הוא זהר כולו כשנפל לי האסימון: ברבור הוא אחד ההתגלויות של האל שיווה. יש לו פעמונים על הרגל והסיפור של גורו-ג’י הוא סיפור התגלות: איך הוא ישב שם קפוא במדיטציה ואז לפתע שמע קול פעמונים מגיע ממרחקים והוא לא ידע אם זה תעתוע של רעב ועייפות או התגלות אמיתית ולכן לא פקח את עייניו ואז הוא העיז להסתכל וגילה לשמחתו שמולו עומד האל שיווה בדמות ברבור לבן ענק שמברך אותו, ובזאת הסתיימה חניכותו והוא קיבל הסמכה.

אז מה, גורו-ג’י מואר? מה זה אומר שהוא נפגש עם שיווה? שאלתי את אומנט בבוקר. לא… הוא לא בא ממסורת כזו שמאמינה במוארים או חשוכים, הוא הגורו שלי. יש לו כאן עוד תלמיד אחד בעמק, אבל התושבים מאד מעריכים אותו ומתרגשים כשהוא מגיע. הם באים אליו לברכה לפני אירוסין או יומולדת.

מתי הוא יענה לי על השאלה מה זה טנטרה?
זה סוד. הוא אומר שאי אפשר להסביר את זה. או להבין את זה.
ומה את מבינה שזה?
שזה באמת קסם, טנטרה זה קסם, אתה פשוט לומד את העולם ופועל ממנו, גורו-וג’י אף פעם לא מאשים או מתלונן הוא אף פעם לא פועל נגד העולם או מתווכח. אבל מצד שני הוא לא חי רחוק מהאנשים באיזה נירוונה קוסמית. הוא חי עם אישה, הוא עוזר לי לגדל את הילד, הוא מזכיר לי את הסדנאנא שלי, להכין אוכל, לנקות את הבית שזה לא דברים שהייתי חזקה בהם…הוא מלמד אותי לקבל את העולם ולהשתמש בו, קצת כמו אושו המאסטר שלך שאומר לאכול במודעות, לבשל במודעות, להתרחץ במדיטציה… כל דבר שאתה עושה הוא התרגול שלך, כל דבר שנוגע בך הוא התרגול שלך… הטנטרה שלו היא מאד חושית. הוא עובד הרבה עם אוכל, עם עבודה, עם מחלות, הוא יפחיד אותך, הוא יצחיק אותך, הוא יעבוד עם כל הגוף שלך חוץ מהשכל שלך.

על התשובה לשאלה “מה זה טנטרה?” ואיך גורו-ג’י ניסה להתנקש בחיי, בחלק 2, בקרוב